ד"ר אדם הישראלי

Adam Haisraeli, Phd

סוציולוגיה של המשפחה, החינוך והחברה הישראלית | פערים ואי שוויון
המשפחה ובית הספר | חינוך בלתי פורמלי | למידה במאה ה-21

adamh9600@gmail.com 

פרסומים בתקשורת

מחקר ופרסומים אקדמים

קורסים אקדמים ופרוייקטים חינוכיים

קורות חיים

מי אני ומה מעניין אותי?

את רוב מה שאני יודע על חינוך למדתי בתנועת הנוער.

את רוב מה שאני יודע על הוראה למדתי בצבא.

ואת רוב מה שאני יודע על האקדמיה רכשתי בשנים המתקדמות של כתיבת הדוקטורט ובמיוחד כעמית במכון מנדל.


חינוך. זה התחיל אי-שם בכיתות הצעירות, המשיך כשהייתי מדריך צעיר, התגבש עוד יותר בשנת השירות והגיע לשיא בשנים שבהן ריכזתי את מחלקת ההדרכה של "המחנות העולים" ולקחתי חלק במהלכים חינוכיים רחבים מאוד. חווית האחריות של מחנך, החובה לתת דוגמא אישית, לבחון שאכן יש קשר בין הערכים שבהם אתה מאמין לבין הפעולות שאתה עושה – כל אלה מנחים אותי מאז ועד היום.

הוראה והדרכה. בצבא הגעתי, כנראה שלא במקרה, לקורס מדריכים בחיל האוויר. את ההבנה שהביטחון העצמי מגיע מתוך רמה גבוהה של מקצועיות ואת הצורך והרצון להתעדכן ולחדש – רכשתי שם. את רוב שירותי ביצעתי בתפקיד שבו הכשרתי מדריכים ומפקדים חדשים וכך גם המשכתי ללמוד ולהתפתח במסגרת הצבא. כל פעם מחדש חשבתי שאם מורים היו עוברים קורסי הדרכה בצבא, רמת ההוראה שלהם היתה משתפרת מאוד.

אקדמיה. לקראת סוף הדוקטורט התקבלתי ללימודים כעמית בתוכנית במכון מנדל לדוקטורנטים מצטיינים בחינוך. לתוכנית היתה אג'נדה ברורה: ביקורת על בתי הספר לחינוך באוניברסיטאות שבהם חברי הסגל מתמקדים במחקר ואינם ממוקדים בתרומה מעשית לשדה החינוך (במדיניות או בשטח). הלימודים שם היו מאוד משמעותיים בעיצוב האופן שבו אני תופס את השילוב הנכון בין אקדמיה ומעשה חינוכי.

 

מבחינתי, החיבור של שלושת המקורות הללו בא לידי ביטוי מיטבי בעבודה במוסד אקדמי להכשרת מורים. תחומי העשייה, ההוראה והמחקר שלי היום נמצאים בשלושה מוקדים:

השילוב של שלושת התחומים הללו מעניין אותי ונראה לי רלוונטי היום יותר מתמיד. אני פועל בשנים האחרונות במגוון דרכים, אבל כולן קשורות האחת בשנייה. הקורסים שלי, המחקר שלי והעשייה שלי במכללה – קשורים לשלושת הנושאים הללו.

מוזמנים ליצור איתי קשר adamh9600@gmail.com 

לחשוב אחרת! פודקאסט

התארחתי בפודקאסט של חברי ד"ר ג'רמי פוגל - Think & Drink Different לשיחה על מהי הסוציולוגיה של החינוך, מדוע נוצרים פערים בחברה ומה ניתן לעשות כדי לצמצם אותם. היה מעניין!

מה בתי הספר יכולים ללמוד מגני הילדים, מהחינוך המיוחד ומהחינוך הבלתי פורמלי?

טור שפירסמתי באתר "הגיע זמן חינוך". מוזמנים לקרוא

מצב הפערים בחינוך בשנה"ל תשפ"ד

בערוץ 13 יצאו לבדוק כיצד נראים הפערים בין תלמידים לא בבית הספר, אלא בזירה המשפיעה יותר - בבית.  כידוע, הסוכן החינוכי המשמעותי ביותר הבית. מערכת החינוך - מגן הילדים ועד לסיום התיכון - רק מנסה לפצות על הפערים שנוצרים בין הורים ממעמדות שונים. התראיינתי וניסיתי גם לתת נקודה אופטימית. לצפייה לחצו כאן

חוקרים וחושבים חינוך בלתי פורמלי - הפודקאסט "מצב למידה"

ד"ר אסף שטיין משוחח עם ד"ר חגית קליבנסקי, ד"ר אופיר שפר ואיתי על השאלה - מה זה, בעצם, חינוך בלתי פורמלי? פרק בפודקאסט "מצב למידה" של מכון מופ"ת שהקלטנו לקראת צאת הספר החדש שאנו עורכים: "התבוננות מחודשת על החינוך הבלתי פורמלי", יצא בהוצאת מופ"ת בשנת 2023.
בתמונה הלא פורמלית: שלושת המרואיינים בביקור ברפסודיה בחוק חוקוק :)

להאזנה לחצו כאן

משבר המורים הוא גם הזדמנות

ארגוני המורים לא צריכים רק להתבצר ולהגן אלא גם להוביל ולפתח שינויים. המגמות החדשות בשוק העבודה לא יפסחו על עולם החינוך ולארגוני המורים יש תפקיד חשוב בצורך לעודד משיכה של . צעירים למקצוע | טור דעה, רשת 13


מה ייחודי בפערי הקורונה?

יעל אודם, כתבת החינוך של חדשות 12, יצאה לבדוק מה עשו פערי הקורונה לתלמידים במקומות שונים בארץ - במרכז ובפריפריה. את התוצאות היא גם הראתה לשרת החינוך ד"ר יפעת שאשא-ביטון. הוספתי כמה תובנות לגבי הייחודיות של הפערים בתקופה הזו: פערים דיגיטלים, פערים בין היכולת של ההורים לייצר מסגרת ושגרה לימודית בבית ועוד. מוזמנים לצפות בקישור הזה


איך כדאי לנצל את הקיץ הקרוב?

ראש הממשלה ושר החינוך הציגו תוכנית לפיה ביולי 2021 ימשכו הלימודים בבתי הספר במטרה להדביק את הפער מול תוכנית הלימודים. קבוצת אנשי חינוך, ואני בתוכם, חושבים אחרת. מתוך כתבה במעריב ובה כמה רעיונות יצירתיים לאלטרנטיבות למפגש חינוכי עם הילדים שאינו עוסק בהספק של חומר הלימוד. 

מעריב, 2 במרץ 2021.

מעורבות הורים בפדגוגיה של בית הספר - מאמר באנגלית

מאמר חדש שלי ושל פרופ' סילביה פוגל-ביז'אווי בעקבות מחקר הפוסט-דוקטורט במכון מופ"ת העוסק במעורבות הורים בפדגוגיה של בתי הספר. 

למה בעיני חשוב לעסוק במעורבות הורים? לא כי הם מעצבנים, לא כי הם "מתערבים" ולא כי הם מגזימים.

הסיבה היא שמעורבות הורים בלימודים של ילדיהם מאוד מאוד מקדמת את הילדים להצליח בבית הספר (לימודית וחברתית). 

במחקר הנוכחי ראיינו הורים, מנהלות ומנהלות אגפי חינוך על הנושאים הללו. מצאנו שהורים – גם לפני ובעיקר אחרי הקורונה – מתעניינים בפדגוגיה של בית הספר. הם מכירים אותה מבפנים וגם שומעים יותר ויותר מבחוץ דרך התקשורת על חדשנות חינוכית ושואלים – איפה בית הספר שלי ביחס לזה?

הגישה הזו של ההורים יכולה לאיים על בתי הספר, אבל גם להיות הזדמנות מצוינת להוביל תהליכי שינוי בחשיבה משותפת ובתמיכת ההורים.

גרסה עברית בדרך. למאמר המלא - https://doi.org/10.1080/00131911.2021.1935489


החינוך הקיבוצי: ספר חדש

החינוך הקיבוצי צומח ומתפתח כבר מעל 100 שנה. הוא הטביע חותם בתקופה ארוכה זו לא רק על הילדים שהתחנכו בקיבוצים אלא על מערכת החינוך הישראלית כולה ואף על מסגרות חינוכיות בעולם הרחב. בעוד שבשנים הראשונות זהותו ומאפייניו של החינוך הקיבוצי בגילאים ובזירות השונות – גן הילדים, בית הספר, החינוך הבלתי פורמלי והחברה הקיבוצית – היו ברורות, הרי שבשנים האחרונות ניכר הצורך לרענן את הדפוסים המסורתיים מחד ולהעלות אותם על הכתב מאידך. כמו בכל תהליך של הפיכת תורה שבעל פה למסמך כתוב, זו הזדמנות להציף ולברר פערים בין הרצוי למצוי ולשים במרכז את המהות שמנחה את המחנכות והמחנכים בקיבוצים.

דברים שכתבתי על גב הספר "מבט עכשווי על הגן הקיבוצי: תיאוריה, המלצות ופרקטיקה". הספר המצוין של נעה צור-ברוש, ענת בן ארי בייעוץ אקדמי של ד"ר אורית דרור"

לטקסט המלא לחצו כאן

סקטוריאליות בחינוך: ארבעת הזרמים לא הולכים לשום מקום

שיעור חופשי, גליון ינואר 2021. כתבה מקיפה ומעניינת של גלית לוי בעקבות השאלה: מה עתידם של זרמי חינוך וסגנונות ייחודיים בישראל לקראת שנת 2030 ומה הקורונה עשתה לכל זה? תיארתי בכתבה את האופן שבו אני רואה את עתיד הקשר בין מערכת החינוך לקבוצות השונות בחברה הישראלית.

על הפערים בין תלמידים בתקופת הקורונה

התקופה האחרונה מאופיינת לא רק בהתלהבות מפלאי הטכנולוגיה והלמידה מרחוק, אלא גם - ואולי בעיקר - בהרחבה דרמטית של הפערים הלימודיים. התייחסתי לנושא בכתבה החשובה הזו של יפעת עמיאל בכאן 11. (26.12.20)

למה לכתוב כשאפשר להקליט? פודקאסט כמטלת הקורס

כבר כמה שנים שסטודנטים אצלי בקורס מקליטים את עבודת הסיום כפודקאסט. זה מאפשר ביטוי למיומנויות אחרות שלא פחות נחוצות למורות ומורים, מאשר כתיבה. את הפודקאסטים בונים בקבוצות בהתאם לחלקים של עבודה אקדמית - סקירת ספרות, ממצאים, ניתוח, דיון ועוד. היצירתיות שמתפרצת בתהליך הלמידה מדבקת ובהתאם לתוצרים שראיתי, גם ממשיכה עם הסטודנטים הלאה גם לבתי הספר. מידע נוסף באתר "השראות".

כדי להשתנות, בתי הספר צריכים לרתום אליהם את ההורים

המורות מבינות שתם עידן ההוראה הפרונטלית ושעבודה בקצב אחיד עם כיתה של 30 תלמידים אינה אפשרית עוד ■ ההורים יכולים להיות המנוף שמעודד את בתי הספר להשתנות. טור בדה-מרקר

פדגוגיה בלתי פורמלית של חירום

כיצד תנועות הנוער מגיבות במצבים של שעת חירום? איך מתורגמת הפדגוגיה הבלתי פורמלית למצבי קיצון? דרך מעניינת לחשוב על השאלה האקטואלית הזו יכולה להיות דווקא בהתבוננות לאחור. במחקר שבו בחנתי 20 שנות פעילות בשעת חירום אני טוען שבאופן בסיסי תנועות הנוער עושות את מה שהן מכירות הכי טוב, גם כאשר הנסיבות החיצוניות משתנות מאוד. מי שהגיע לפעילות התנועות השונות במחנות הפליטים בקוסובו ב-1999, במקלטים במלחמת לבנון השנייה או במבצעים האחרונים בעוטף עזה, יוכל לזהות בקלות את דפוסי הפעולה התנועתיים.  קישור למאמר כאן.

חנוך לנער על פי דרכם של ההורים: ראיון עם מיכאל מירו

ראיון עם מנהל הרדיו בקול ישראל (לשעבר) מיכאל מירו בערוץ היוטיוב שלו בנושא מחקר הפוסט-דוקטורט שלי במכון מופ"ת: מעורבות הורים בפדגוגיה הבית ספרית.

המחקר מחבר בין שני גופי ידע מהשדה מהספרות שעד היום לא נפגשו: מעורבות הורים בבתי ספר ותהליכי שינוי פדגוגיים. זהו מחקר משווה בו ראיינתי הורים בשני בתי ספר במרכז הארץ המתארים את מעורבותם בפדגוגיה הבית ספרית. הנושא הפך להיות עוד יותר רלוונטי במעבר ללמידה מהבית, כאשר גבולות בית הספר והבית הטשטשו עד מאוד ומעורבות ההורים בלמידה גדלה מאוד. בראיון עולות סוגיות נוספות כגון הפערים הלימודיים בתקופת הקורונה, אופן ההתמודדות של מורות ומורים עם הלמידה מרחוק ומה בעיני צריך לעשות ביום שאחרי הקורונה. שיחה נינוחה של כחצי שעה. מוזמנים להאזין :)